03-5100680 | 050-5659571 טשרניחובסקי 10, תל אביבמחברים את האמנות לתקשורת | English

רות שלוס, האמנית החברתית של ישראל, הלכה לעולמה

יול
7
2013

כמי שליווה שנים רבות את עבודתה של האמנית הדגולה רות שלוס, שהלכה אתמול לעולמה והעניק לה את שירותיו , במספר תערוכות. אני מבקש לשתף אתכם בדברים שרשמתי עליה ועל יצירתה בתערוכה "עבודות של נייר- מקבץ", שהוצגה בגלריית קסטרא, בחיפה (דצמ' 2001 – ינואר 2002), המהווים לדידי סיכום למשנתה האמנותית.

בתערוכה, הציגה שלוס כ- 30 עבודות על נייר. רישומים בצבע ושחור לבן, המהווים חתך מייצג של יצירתה הגרפית החל מסוף שנות ה- 40 ועד היום.

תמונות מתוך קטלוג תערוכתה של רות שלוס, 'עדות מקומית', במשכן לאמנות עין חרוד, 2006.

כתבה לזכרה של רות שלוס בידיעות השרון, במסגרתה התראיין שמשון קריסטל

יצירתה של שלוס, שאינה חפה מאמירה פוליטית נוקבת, מטפלת בקבוצות החלשות שבחברה הישראלית. שלוס, הרגישה לחלשים, הדחויים, אנשי השוליים, שהחברה נוהגת להסיט את מבטה מהם, מגלה בציוריה אהדה וחמלה לקבוצות אוכלוסיה אלו. היא נוהגת להציבם במרכז התמונה, כשהיא מכוונת אליהם את אלומת האור כדי להבליטם.

בסגנון ציורה האקספרסיבי והייחודי, היא מתמידה כבר למעלה מ- 50 שנה. היא רושמת בשחור לבן ובצבע את המתרחש במציאות חיינו. שלוס חושפת ומוציאה מתחת לשטיח נושאים אותם נוהגת החברה להסתיר. היא מציבה אותם במרכז הבמה והופכת אותם לגיבורים האמיתיים של השעה.

ארבע קבוצות של עבודות מוצגות בתערוכה זו, אשר נבחרו מתוך תערוכות אותם הציגה שלוס בעשור האחרון.

"אנשים ושנים זמן עבר", סידרת ציורים ובה דימויים של זקנים וזקנות, דמויות אנונימיות במצבי חידלון ותלישות. הזקנים אותם מציירת שלוס עייפים, מושפלים, איטיים ועמומים, שברוב המקרים הוסר מהם כבודם.

"בעקבות קרווג'ו", רישומי צבע אלו היוו מתווים לסדרת עבודותיה שהוצגה בתערוכה מקיפה בשנת 1977 בגלריה העירונית בכפר סבא. שלוס בחרה מחוות, תנוחות ומחברים מתוך ציוריו של קרווג'ו (האמן האיטלקי בן המאה ה- 17) והטילה אותם אל תוך הקלחת הייחודית שלה. היא טענה אותם במסרים חברתיים אקטואליים הנוגעים לחיינו במקום ובזמן הזה. "קרווג'ו בעיני הוא ציירם של המקופחים, הזרוקים אל שולי החברה", אומרת שלוס.

"בני יומם", סידרת רישומים זו מתייחסת לציוריה של שלוס העוסקים בלידתו של התינוק. שלוס בחרה להציג את תינוקיה כשהם חשופים, פגיעים וחסרי הגנה, לא מודעים לגורלם. "אין אלה תינוקות 'מתוקים' שאנו מבקשים לאמץ לחיקנו", אומרת שלוס, "אלו תינוקות המשדרים אימה ופחד. הם נולדו לתוך עולם רווי אסונות ומלחמות. "תינוקות אלו נולדו בעל כורחם".

"ציורי הגמלים", ציורים אלו מוקדשים למצוקתם של הבדואים, אזרחי המדינה כביכול, שמעמדם בתוך החברה הישראלית לא בא על פתרונו מעולם.

בתחילה עסקה שלוס בציור סביבתם הטבעית של הבדואים: האוהל, הגמל ודודי השמש המהווים מעין פרדוכס למצבם הקיומי. עם התקדמות הסדרה, בחרה שלוס להתמקד בגמל, כי הוא מהווה לדידה את תמצית מהותו של הבדואי.

כמו כן מוצגים בתערוכה רישומים בודדים בנושאים שונים כמו: הקורמורן שנפגע מהצפת מי הים בדלק, תוצאת נזקי מלחמת המפרץ. העולים החדשים של שנות ה- 50 ועוד.

רות שלוס, ילידת גרמניה (1922), עלתה ארצה ב- 1937. בגיל 16 נכנסה ללמוד בבצלאל, התלמידה הצעירה ביותר. היא הייתה תלמידתו של מרדכי ארדון במשך שלש שנים. שלוס לא פנתה לזרם המרכזי של "אופקים חדשים", אלא התחברה עם קבוצה שבחרה לבטא מחאה חברתית ולפעול למען ענייה ומקופחיה של הארץ. בין עשרות אמנים אלה, הייתה רות שלוס אמנית אישה, כמעט יחידה.

רות שלוס השתתפה בעשרות תערוכות יחיד בארץ ובחו"ל. עבודותיה נמצאות באוספי המוזיאונים המרכזיים בישראל, כמו גם במוזיאון פושקין, מוסקווה ומוזיאון ווישיטה, ארה"ב.

בחודש מאי 2001 התקיימה בתיאטרון גבעתיים תערוכתה המקיפה, "שנים אחרונות" (בה טיפל משרדינו).

יהי זכרה ברוך.

שמשון קריסטל
"קריסטל אמנות ותקשורת"

© כל הזכויות שמורות לקריסטל אמנות בתקשורת