"נאום שלא נאמתי..."
תערוכה מאוסף מוזיאון נחום גוטמן לאמנות
החל מיום ה' 11.1.07
"נאום שלא נאמתי...", תערוכה מאוסף מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, תיפתח
ביום חמישי, 11 בינואר 2007 (ללא אירוע פתיחה וללא תאריך סיום).
אוצרת: טלי תמיר
בשלושת חללי הקומה השנייה של המוזיאון, יוצגו אלה לצד אלה – ציורים קלאסיים וידועים של נחום גוטמן לצד כאלה שנחשפו פחות; כאלה שהוצגו בחללי תצוגה ידועים וכאלה ש"לא ננאמו" והורצו בערוצים אחרים.
ניתן לראות בה את דיוקן האמן ורעייתו בסגנון מונומנטאלי, לצד דיוקנאות ילדים ששמם נשכח, היושבים מרצינים לפני הצייר, ואת חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי, יושב אל שולחנו, לצד פועלי דפוס, פועלי ניקיון בנמל ותופרות הרוכנות על מכונות התפירה, מתוך הספר "אדם ועמלו". נופי טבריה הפתוחים מבהירים לצד החללים האפלים של בתי הבושת היפואיים משנות העשרים.
נוכחותו של גוטמן כמאייר ב"דבר לילדים" משתלבת בציורי הנוף והים ובדמויות החלוצים. גוטמן ה'בוגר' והרציני וגוטמן ה'ילד' וההומוריסט מתכנסים כאן לדמות אחת, רבת-פנים, של צייר המתבונן בכולם – מילדים ועד מבוגרים מגדולי היישוב ועד לאחרון הפועלים.
התערוכה נפתחת בקבוצת רישומים תל אביביים וביניהם – שני איורים המנציחים את "הנאום שלא ננאם" – דברים שרצה נחום גוטמן לשאת מעל גגות שני בניינים שנמחו מנוף-ילדותו - מגדל המים בשדרות רוטשילד ובניין גימנסיה הרצליה ברחוב הרצל – ועיקרם הקינה על הזיכרון הנמחק כמו כתובת בחול הרטוב של חוף הים וקריאה לעיר שאהב: "תל אביב! חקקי זיכרונותיך על לבבות צעירים!" ("הנאום שלא נאמתי" מופיע בפרק הסיום של הספר "עיר קטנה ואנשים בה מעט" מאת נחום גוטמן). [מתוך טקסט הפתיחה לתערוכה]
.jpg?id=3472016)
