מיכאל חזין -צייר, בוריס בלנקין -צלם
מציגים :"טבע דומם יהודי"
מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
פתיחה יום חמישי, 19 באפריל
|
|
|
תערוכתם המשותפת של מיכאל חזין – צייר ובוריס בלנקין – צלם, "טבע דומם יהודי",
תיפתח במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, ביום ה', 19 באפריל 2007, בשעה 20:00.
אוצר: מאיר אהרונסון.
לראשונה חברו יחדיו חזין ובלנקין לפרויקט אמנותי משותף, בו הם מציגים סדרת עבודות של 12 צילומים ו 12 ציורים המייצגים מאבק בין שתי מערכות ויזואליות, המסורתי –ציורי למול הצילומי.
חזין ובלנקין מתארים טבע דומם בעל תוכן אובייקטיבי וסימבולי דומה (הניתן לזיהוי כסימבוליזם יהודי) הטבע הדומם, בו בחרו לעסוק, ניחן בדרך כלל במורכבות של קומפוזיציה – ברוח יצירות המופת ההולנדיות של המאה ה 17, המאופיינות בקומפוזיציות פנימיות, ארגון משטחים שונים ודינאמיקה פנימית. כותב ד"ר אלכסנדר בורובסקי, במאמרו המתפרסם בקטלוג התערוכה . מזה מספר שנים עוסק חזין במיסטיקה יהודית בציוריו.
|
|
|
רעיון החיפוש הנפתל אחר זהות לאומית עובר כחוט השני בעבודותיו, אולם לא בהכרח כמוטיב או נושא מרכזי, או סיפור ביוגראפי
תערוכותיו הקודמות, "צלילים בתערוכה" – הומאז' לנגני הרחוב, הוצגה בגלריה ברנרד, בתל אביב (2001) ותערוכתו "ירושלים – תמונת מצב", הוצגה ב (2002), במוזיאון לאמנות רוסית, ברמת-גן.
לפני כשנתיים פנה חזין לבלנקין חברו, בהצעה לקיים פרויקט אמנותי משותף.
בסטודיו של בלנקין הציבו השניים חפצים שונים, המייצגים לדידם סימבוליקה יהודית: ספר תפילה,נרות, מזון, מנורה ופריטים נוספים, אותם צילם בלנקין, מספר רב של צילומים.
מתוך כ 120 צילומים, שצילם מכל סט, הדפיס בלנקין כ 15 צילומים ומתוכם נבחר הפריים המתאים, עליו עבדו במשותף.
חזין צייר בסטודיו שלו ציור חופשי, על פי הצילום שנבחר ובלנקין עבד על הצילום עד לקבלת התוצאה הרצויה.
בצילומיו הנשענים על מסורת הצילום הקלאסית מבצע בלנקין מניפולציות, באופן אינטליגנטי ובצורה הולמת, מבלי לחטוא בפרודיה או בשטחיות. אין הוא מאחז עיניים, או מתעתע בצופה
בניסיון לברוא מציאות. הדרך בה בחר לחקות את ייצוג הציור מאפשרת לנו להתחבר ביתר קלות למושא הצילום.
המשימה אותה נטל חזין לבצע הופכת למורכבת יותר.אף על פי שהוא מפגין רמה גבוהה של מיומנות בייצוג המציאות, הוא אינו מתיימר לחקות את הצילום.
חזין "החמוש" בהשכלה אקדמית רחבה, אינו עושה לעצמו הנחות בביצוע המטלה. הוא מיומן בהעברת חומריות, אובייקטיביות (משקל, צבע, מירקם ותעתועים אופטיים), השתקפויות ואפקטים של תאורה, עד כי נוצרת אצל הצופה באופן בלתי נמנע משיכה ומעורבות. "הדבר החשוב ביותר עבורו הוא להציג את תמצית הדיאלקטיקה, בין אובייקט השעתוק לבין השעתוק שבמעשה הציור – בהשוואה לדיאלקטיקה, שבין אובייקט הצילום לבין מעשה השעתוק הצילומי עצמו", כותב ד"ר בורובסקי.
|
|
לפני 35 שנה עלה חזין לישראל מברה"מ לשעבר, מאז עוסקות עבודותיו לא רק בנושאים לאומיים ספציפיים, אלא במסרים פשוטים וברורים, אשר אפשרו את הצלחתו הבינלאומית. בעבודותיו נמצא סוג מיוחד של מיסטיקה ונטייה לגרוטסק, המעוררים זיכרונות מאודסה, עיר הולדתו.
השפעות האקדמיה והלמודים במכון מוחין, בו למד, העניקו לחזין שליטה מלאה, כמעט בכל אמצעי ההבעה וכושר ביצוע מעולה בכל סגנון בו בחר לצייר. לחזין אין בעיה לערב אקספרסיוניזם ברוח שנות העשרים (של המאה ה- 20) עם היפר ריאליזם של שנות ה-70. הוא משתמש בטכניקות קונספטואליות ויוצר קולאז'ים ציוריים המורכבים מסגנונות שונים.
חזין מעדיף את טכניקת הציור "שמן על בד", בה גם הגיע להישגים מרשימים ביותר ,עד כי קשה להבחין האם הציור על הבד הוא צילום, הדפס, או ציור של ממש.
חזין הוא אמן שאינו תלוי בנסיבות הזמן, הוא אינו חושש מהליכה נגד הזרם, הוא בטוח בצדקת דרכו האמנותית.
הוא קולוריסט במהותו, קומפוזיציות סוריאליסטיות מעניינות אותו לא פחות מנושאי ציור מסורתיים – עירום מסוגנן, או תיאור מדויק של הכותל המערבי יכול להופיע בציוריו לצד נוף רוסי המצויר במשיכות מכחול חופשיות. סגנונו האישי מכיל רכיבים ריאליסטיים מוגזמים ולעומתם רכיבים מתונים. חזין יוצר מעין פסיפס קליידיוסקופי בציוריו, התנגשות של סגנונות שונים המהווים ניפוץ של השלם. הוא עובד על כל רסיס ציורי בנפרד כאילו היה משנה את התפיסה האופטית של המתבונן. חזין מאפשר לנו לראות את השלם כסך כל מרכיביו.
מיכאל חזין הציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות , בארץ ובחו"ל. עבודותיו מצויות באוספים חשובים, ביניהם: המוזיאון היהודי בניו-יורק, מוזיאון לאמנות מודרנית בדוברובניק, המוזיאון לאמנות מודרנית במוסקבה, מוזיאון באלדן בשוויץ, משכן נשיאי ישראל ואחרים.
בוריס בלנקין החל את דרכו באמנות הצילום בהיותו כבן 12 אצל הצלם-אמן יפים שקולניק, בעיר קישינב שבמולדביה.
שקולניק נטע בו את האהבה לצילום, את "סודות" המקצוע ואת המיומנות הטכנית שהלמה את האמצעים שעמדו לרשותם בתקופה ההיא. שקולניק חידד אצל בלנקין את חוש ההתבוננות בנופים ובאנשים במצבים שונים ובהשראתו ספג את הגישה ואת היחס הרגשי והנפשי לנושאי הצילום.
בשנת 1972 עלה בלנקין ארצה והמשיך לצלם נופים ודיוקנאות אדם וכן לתעד סיטואציות אנושיות מגוונות לעיתונות. החל משנת 1979 השתלם באוניברסיטת ת"א במגמה לקולנוע וטלוויזיה.
השילוב והסינתזה בין יחסו הנפשי לצילום ולנושאי הצילום, שקלט בלנקין משקולניק, לבין תורת הצילום האקדמית, ניכרת היטב בתצלומיו.
בשנת 1991 הציג תערוכת יחיד "חוק האנשים השלובים", במוזיאון יד-לבנים, פתח תקווה.
בין השנים 1998-1980 עבד כצלם טלוויזיה בערוץ 1, הוא צילם חדשות, תוכניות ספורט, תוכניות אירוח וטלנובלות.
בין השנים 1999-2001 הקים וריכז את מרכז התקשורת הישראלי במוסקבה.
משנת 2002 ואילך –עובד כצלם עצמאי בסיקור חדשות, תוכניות אירוח, סרטים דוקומנטאריים וסדרות טלוויזיה.
בשנת 2004, זכה הסרט הדוקומנטארי על יאנוש קורצ'אק, אותו צילם, במדליית כסף בפסטיבל ביוסטון ובמדליית זהב בפסטיבל יומן באטלנטה, ארה"ב.
מזה שנתיים וחצי מצלם סידרה דוקומנטארית בת 12 פרקים "מלחמת עולם שלישית החלה", באולפני קלוטו במוסקבה.
ב 30 באוגוסט 2007 יציגו בלנקין וחזין את תערוכתם זו, "טבע דומם יהודי", ב'מוזיאון הרוסי', בסן-פטרבורג, אחד המוזיאונים הידועים בעולם, למשך חודש ימים.
אוצר התערוכה: ד"ר אלכסנדר בורובסקי, אוצר בכיר לאמנות עכשווית, במוזיאון הלאומי הרוסי, מבקר אמנות וזוכה עיטור הכבוד הרוסי.
התערוכה "טבע דומם יהודי", תוצג במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, אבא הילל סילבר 144, רמת גן. טל: 03-7521876 עד סוף חודש יוני 07.
שעות ביקור: ימים א', ב', ד', ה' 16:00-21:00, יום ג' 10:00-21:00,
יום ו' 9:00-13:00 שבת 9:00-16:00
|
|
|
|
|
|
.jpg?id=3472016)
