זוקי קריסטל, מוכרת יותר מכל כמורה המיתולוגית לתנועה ב"בית צבי", אשר מאחוריה קרוב ל- 40 שנות עשייה ויצירה בבית הספר למשחק "בית צבי", ברמת גן, בהן הכשירה מאות רבות של שחקנים הפועלים ויוצרים בתיאטרון, בתעשיות הקולנוע והטלוויזיה, כבר שנים רבות.
במקביל, יצרה כוריאוגרפיות להצגות רבות, בכל התיאטרונים בארץ.
מראשית שנות ה- 60 ואילך,עבדה עם מיטב הבמאים והיוצרים, אשר פעלו ופועלים בארץ והטביעה את חותמה, הן ככוריאוגרפית לתיאטרון והן כיוצרת עצמאית, אשר העלתה את יצירותיה בבתי הספר בהם לימדה, (בית צבי, תלמה ילין ובלונדון) ובמסגרות עצמאיות (תיאטרון נווה צדק,בימת צוותא).
באמצע שנות ה- 90 החלה לצייר, לאחר שחיפשה שדה נוסף בו תוכל לבטא את פרץ יצירתה. היא למדה ציור בבית הספר מימד, עם המורים: מרים כבסה ודלית שרון ולאחר מכן בסדנאות האמנות של מוזיאון תל אביב עם המורים: מיכל גולדמן, מוטי פן ומירי נשרי.
את סידרת ציורי "החתולים" שלה החלה קריסטל לפני ארבע שנים, בטרם מותה של חתולתה האהובה "טוטסי", אשר חייתה בביתה 18 שנים רצופות. זמן קצר לאחר מותה של "טוטסי"
היא אימצה את "פושפוש", חתולת רחוב "מג'ונג'נת" ופראית, "אשר הציתה את סידרת
הציורים המרהיבה", כותבת קרימולובסקי- אוצרת התערוכה.
ואכן ציוריה של קריסטל הם שיר הלל לחתולים,באשר הם.
כהכנה לציוריה שימשו אותה צילומים של בתה מיכל, הצלמת, אשר היטיבה לקלוט בעדשת המצלמה את החתולות בפוזיציות טבעיות.
"פושפוש", השרועה באלגנטיות על הספה, או על שטיחון קטן,יושבת זקופה לצידו של בעל הבית, או זורקת מבט נוקב אל כל המתבונן בה בכל מצב, היא יפה, מסקרנת ומאוד אנושית.
"נדמה כי קסמה של התערוכה טמון בדיוק ביכולת של קריסטל להוציא מהחתולים את האנושיות שבהם. לחתוליה יש מבט חושב, מבין, האומר: "אני כבר הייתי בכל וראיתי הכול" ", כותבת קרימולובסקי במאמרה לתערוכה.
ציורי החתולים שלה הם לא בהכרח "חתול נטו", לא חשוב לה הדיוק שבציור, או הקפדה על קווי המתאר של מושאי הציור. יש בציוריה משהו מן הסגנון הנאיבי- הצבעוניות העזה, אפילו סוערת לעיתים. היא מיטיבה ליצור אווירה ורגש בציוריה ולשוות לחתוליה מבע אנושי, חם ואינטליגנטי.
"כשמביטים בציוריה של קריסטל אי אפשר שלא לחשוב על אנרי מאטיס והתנועה הפוביסטית, אותה תנועה שהצבע היה בראש מעייניה. צבע שאינו מבטא בהכרח את המציאות, אלא את הרגש, הנפש והתחושות שאובייקט זה או אחר מעוררים באמן. כל תמונה ותמונה היא מעין חגיגה, שמחה ויופי, שהחתול המצוייר מעורר בנו.
באחת התמונות המרשימות ביותר, על אף שהחתול נועץ בנו עיניים ונראה כעומד לזנק עלינו בכל רגע, דמותו יוצאת מתוך צנטריפוגה של צבע. ורודים, כתומים, כחולים וירוקים, מסתחררים באופן המהווה מעין עולם פנטסטי ממנו בוקע "החתול".
כך גם ב"חתול בכחול" תמונה בה שרוע החתול בחלל לא מזוהה, על רקע כחול עז, כשמעליו קולאז' העשוי פרחים מצוירים ופרחים ממפיות נייר. הדוגמא המקשטת שיוצרת קריסטל, מתחברת באופן מופלא אל הפוזה האלגנטית של החתול ירוק העיניים. הכתם החתולי הלבן,
על רקע הצבעוניות העשירה, יוצר אף הוא רושם חזק מאד.
על אף האופי ה"פוסטרי", בחלק מן התמונות האובייקט נבנה שכבות, שכבות ונוצרת תחושה מאד בשרנית ופיסולית של הדמויות. כך, בתמונה בה יושבת ה"פושפושית" ליד בעל הבית, מצוירים השניים בשכבות אחדות של צבע, הנמרח בצורה סוערת למדי. אופי זה, יוצר תחושה מנייריסטית משהו ותורם לתחושת החוויה החושית. "
"עיקר מבעו של אדם בעיניו", כך גם קריסטל מקדישה תשומת לב רבה לתיאור עיני חתוליה, שנדמים כאמור, אנושיים ומורכבים, לא פחות מבני אנוש. לפעמים אלה עיניים ירוקות, כמעט מזוגגות, פעמים אחרות אלה עיניים עמוקות מאד, שניתן לראות בתוכן עולם ומלואו. קריסטל דבקה בכל ציור באפיונים החתוליים המובהקים. עיקר המבע הוא כמובן בעיניים, אך האוזניים, כפות הרגלים, הזנב, והשפם, "מדברים" אף הם."
"ספר שירים שלם כתב טי. אס. אליוט על חתולים, קסמם וחכמתם, זוקי קריסטל, מבקשת באמצעות המכחול דווקא, לפענח את סוד הקסם של היצור רב הפנים הזה. ", מסכמת קרימולובסקי את מאמרה לתערוכה.
תערוכתה של זוקי קריסטל "חתולים" תוצג בגלריה "שורשים",
כיכר הבימה 2 תל אביב, טל' 03-6853553, עד לתאריך 27.11.2008.
שעות הביקור בתערוכה:
ימים א'- ה' 10.30- 19.00
יום ו' 10.30- 13.30