גלריה ג'ינא לאמנות נאיבית בינלאומית פותחת את עונת התערוכות החדשה עם התערוכה "חזרה הביתה" , אשר תוצג במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר, בין התאריכים 18.9.08-31.10.08 .

 

בתערוכה "חזרה הביתה " מוצגות עבודותיהם של קב' אמנים נאיביים, מ 20 ארצות ברחבי העולם  המטפלים , איש איש בשפתו הייחודית בנושא הבית, נושא טעון ומורכב ביותר.

מושג הבית העומד במרכז התערוכה בא לידי ביטוי במספר אופנים: הבית המתפקד כמקום של בטחון והגנה , מחד  וכמאגר של חום , אהבה, אינטימיות ותמיכה, מאידך. מורכבות הנושא והשניות שבו באה לידי ביטוי במגוון הסגנונות וההתייחסויות של האמנים הנאיביים למושג הבית, כאשר הם שואבים את השראתם מן התרבויות והמנהגים של ארצות מוצאם.

הבית המתפקד כקן חם מעוז של אהבה ותמיכה , מאושש את האמירה הנפוצה "ביתי הוא מבצרי".

מגוון הסגנונות ומבחר היצירות המוצגות בתערוכה נותנים לנו את האפשרות להציץ להוויתם ונפשם של האמנים השונים.

יפים לדיז'ינסק, מישראל , בציורו "למסיבת יום ההולדת של ג'ורג'",כמו ממחיש את נושא התערוכה. הדמויות המופיעות ביצירתו מזמינות אותנו לעלות אחריו בגרם המדרגות אל תוך הבית פנימה.בציורה של זוזונה חלופובה , מסרביה, נראים האב , הקורא עיתון והאם, המוזגת מרק לבן ולצידם בשולחן הילדים, שתי בנות קטנות,שהחלו זה עתה בארוחה. בציורה של מריה באלן , מסרביה, מתנהלת ארוחת הבוקר המשפחתית במרכז השדה.

משפחה המתכוננת לקראת ארוחה הוא נושא אהוב על הציירים מגואטמלה, הן בציורה של מריהתאודורה שבאחי ,"מכינים ארוחת ערב משפחתית" והן בציורו של מריאנו גונזלס שבאחיי "בזמן ארוחת ערב". מוטיב המטבח מופיע בציוריו של ארנני פאואנלי , מברזיל , "ארוחת צהריים של יום ראשון", ובציורו של לואיז סן –ז'רמן, מקנדה "פאי תפוחים", כמו גם בציורו של ססיל אמון, מקנדה, "מכינים סעודה".

ניתן לעקוב גם אחרי ציוריה של רוקסנה מושניק , מארגנטינה, בהן נראות הדמויות כאילו קפאו בזמן

והונצחו על רקע הבית המהווה להן חומת מגן ומקום משכן.

הנרי ברואל , מצרפת מעניק לנו פרספקטיבה שונה על הסצנה המשפחתית. הדמויות בציוריו נראות מאופקות יותר ומרוחקות. הבית בציוריה של מרים פיאליו , מפורטוגל, המתנוסס בראש גבעה מהווה נקודת התייחסות מנטאלית עבור בני המשפחה הממוקמים במישור הקדמי של הציור.

בציורה של הצרפתייה, ז'נבייב טרווה נואל מופיע הבית בהעדר המשפחה. החדר הריק כמו מנציח בריקנותו את חסרונם של בני הבית, אשר נדמה כי לפני דקה עוד היו נוכחים במקום.

ובציורו של צ'זרה נובי , מאיטליה, ממוקם הבית בקצהו של השביל שבחורשה.

 

הבית, ביצירותיהם של האמנים הנאיביים  משמש כסיסמוגרף רגיש ,שבאמצעותו מנסים הם להעביר את תחושותיהם המורכבות לגבי התפקיד אותו הוא ממלא בחייהם .

הם בוחרים לעשות שימוש בעושר של צבעים ומראות כדי להעביר לנו, הצופים את חוויותיהם האישיות – האותנטיות.