סדרת ציורים העוסקת בתפנימים – פנים הבית וטבע דומם.
ציורי האובייקט שלו, כותב פולק "יוצרים תחושות מגוונות המשלבות חוויה רב חושית".
בציור אחד הוא מצייר סיר תבשיל צבעוני בעל גוון סגול מבעבע המוצב על שולחן מטבח ביתי. בציור אחר נראה אגרטל לבן המלא בזר צבעונים אדומים.
"בציוריו אלה הוא מנהל מעין דיאלוג עם הציור המסורתי המוכר של מאטיס וסזאן", כותב פולק.
סדרה נוספת של עבודות, אותה ניתן לכנות "ציורי ההיסטוריה המתהווה כאן ועכשיו" מכילה ציורים המתעדים את האירועים המרכזיים שפקדו את המדינה והשאירו את חותמם על קנטור. המלחמה ותהליך השלום, העלייה מאתיופיה, מרקם היחסים בין דתיים לחילוניים וקבוצת ציורים פוליטיים העוסקים ברצח רבין ובתוצאות האכזריות של מתקפות המחבלים.
קנטור, הרואה עצמו כאזרח אכפתי ומעורב בנעשה סביבו, לא יכול להישאר אדיש לאירועים בחיי המדינה והחברה בישראל.
"ציוריו מאופיינים בניסיון לשלב בין דיוק אותנטי של האינפורמציה החדשותית האקטואלית באותה עת לבין הפרטים האישיים המרגשים והביקורתיים אותם מבקש קנטור כיוצר "אובייקטיבי" להעביר אלינו הצופים", כותב דורון פולק במאמרו לקטלוג התערוכה.
קבוצת ציורי הדיוקן, שראשיתם בבצלאל בהיותו בן 15, בעת שהשתתף כתלמיד תיכון בשעורי ציור באקדמיה לאמנות, מציגה מגוון עבודות המצטיינות במיומנות רישומית בולטת ומציורים בקווי מתאר חדים וישרים כשל צייר בשל ובוגר.
קנטור, המדקדק בפרטים מעניק אופי מיוחד לאובייקט המצויר שלו. בולטים במיוחד הדיוקנאות האישיים שלו המתייחסים אל דמותו עצמו, כפי שהוא רואה אותה ומעביר אותה לצופיו, טוען פולק.
על קבוצה זו נימנים גם רישומים מאוחרים יותר שצייר עם מורו לציור, דניל גרטמן וכן סדרת רישומי דוגמניות ונשים מסוגננות, המופיעים ברישומיו המוקדמים.
קנטור מרבה לצייר את האנשים הקרובים לו, דמויות אישיות ומוכרות המקיפות אותו, כמו בני משפחה, חברים ועמיתים למקצוע.
קבוצת ציורים נוספת, מן העת האחרונה 2006-2007, אשר צוירה על ידו לאחר שהחלים ממחלה קשה, מתאפיינת במגוון נושאים וסגנונות.
בתקופה זו שב לצייר פרחים עתירי צבע וציורי דיוקן צבעוניים ומרגשים. הוא יוצר באינטנסיביות
ציורים מלאים וגדושים במרקמי צבע, שכבות עבות ובוהקות. ציוריו אלה מתאפיינים בהרבה רגש, אהבה ואמפטיה ברצון להעניק ולתת ללא גבול.
ישראל קנטור התברך בחברים רבים מעולם המשפט, אנשי תרבות, סופרים, מוסיקאים ואמנים.
בקטלוג התערוכה הקדישו לו דברים חמים, ידידיו הסופרים עמוס עוז וחיים באר וכן המנצח והמלחין נועם שריף, האמן דורון בר-אדון ואחרים.
ואין נכון אלא מלסיים בדברים שכתב לו חברו עמוס עוז:
"ידידי ישראל קנטור הוא צייר ומוסיקאי, הוגה דעות ואיש ספר. בזמנו הפנוי, קנטור הוא גם אחד מגדולי המשפטנים של ישראל. המדובר הוא אפוא באיש אשכולות, אדם רנסאנסי, בעל כוחות-יצירה בלתי נלאים, ברוך כישרונות ועתיר פעלים וגם איש רעים להתרועע.
ציוריו של ישראל יש בהם ייחוד המבדיל אותם מרוב יצירות האמנות המתהוות בישראל של ימינו. ישראל מצייר את העיר ואת הבית, את הרחוב ואת החדר, כשהוא מעתיר על הכול שפע של אהבה ושמחת חיים. גם כשישראל מצייר דומם מלנכולי, מצטיין הציור באיזו עליצות נסתרת. כאילו מתחת
לכל ציוריו של ישראל מפכה נהר שלם של אהבת חיים, אהבת אדם, אהבת אור, אהבת החפצים הדוממים המקיפים אותנו.
ישראל הוא איפה הומניסט העונה במכחולו לשלל גווניה וישויותיה של המציאות, חשיבה של דיוק התלהבות ויופי"
תערוכת ציוריו של ישראל קנטור, "משפט הציור", תוצג בתיאטרון גבעתיים,
החל מ 12.3.08 ו עד ה- 5.4.08.
תיאטרון גבעתיים, רח' רמז 40, גבעתיים, טל: 7325340.
שעות הביקור בתערוכה:
ימים א'-ה' 10:00-18:00, יום ו' 10:00-12:30 ובשעות בהם מתקיימים מופעים בתיאטרון.