|
רות בקר-"שמים כחולים"
תערוכת צילומים ושירים
בתיאטרון גבעתיים
רות בקר צלמת ומשוררת מחוננת, יוצאת בתערוכת צילום ושירה בתיאטרון גבעתיים, המקפלת בתוכה 20 שנות יצירה.
בתערוכה הנושאת את השם "שמים כחולים", מציגה בקר, החל מה 12 ביולי, 5 סדרות של עבודות המהוות סיכום ביניים לתהליך יצירה ארוך ומתמשך. בקר מתעדת במצלמתה סאגה אנושית רבת פנים המשקפת את חייה למודי הסבל, אך עם זאת מלאי אופטימיות ואהבת האדם.
אוצר דורון פולק.
סידרת כיסאות בשפת הים: היא סידרת צילומיה הראשונים אותם החלה לצלם לפני 20 שנה, לאחר מותו, בטרם עת, של בעלה. צילומים אלו היוו את תחילתו של הרומן ארוך השנים עם המצלמה. מסעה לאורך חופי הים בין כיסאות ריקים ומחרישים ביטא ללא ספק תחושות חזקות של געגוע לבעל החסר, עם תהייה אל עתיד בלתי ידוע וריקנות קשה מנשוא.
לכל אחת מן הסדרות המצולמות הוסיפה בקר שיר המתאר בשפה פיוטית ורגישה את נושא הסדרה.
צילומי תל אביב: בסדרה זו הנציחה בקר במצלמתה חזיתות בתים מטים לנפול, דלתות וחלונות אטומים, אשר כמו קפאו בזמן, הרס ועזובה של העיר תל אביב, פינות חמד שאיבדו מזוהרם. בצילומיה מצליחה בקר להעניק למושאי יצירתה את רגעי החסד האחרונים שלהם, לפני שיימחה אותם הזמן.
השתקפויות: סדרה זו, שאת צילומיה עשתה בתל אביב, רומא, לונדון וניו-יורק, מנציחה בובות בחלונות ראווה, הנועצות את מבטן בכרך הגדול כשמראן המצודד ומבטן האטום, כמו מנציחים רגעי יופי אחרונים, שקפאו בזמן. הבובות, לדבריה של בקר הן חלק בלתי נפרד מן התפאורה של העיר הגדולה. הן משקיפות עלינו באדישות מעושה, כשבחלון הראווה שבו הן מצויות משתקף הכרך הגדול כמו ברפלקסיה אחרונה הנמוגה לאיטה.
טבע דומם: בסדרה זו לכדה בקר פריטים וחלקי נוף אורבאני, אשר בעינה המיומנת ובקומפוזיציה צילומית מוקפדת היא מעניקה להם יופי וממשות מחודשים. פתחי מבנים עלומים, סל פרחים, צמח בגינה, או כלוב דקורטיבי, שמצאה באקראי, מונצחים במצלמתה לכדי פיוט ויופי נשגב.
|
|
|
הסדרה "משחק הניחושים", החותמת את התערוכה, כוללת עשרות פורטרטים של ילדים מחופשים בפורים, תושבי כפר שמריהו (מקום מגוריה). סדרה צבעונית זו מציגה פנים נאיביות במבטי תום, רעננות, תקווה ואופטימיות, כשהעתיד הצפון להם אינו ידוע.
בשונה מכל שאר התצלומים בסדרות השונות, בהן למוטיב הזמן יש משמעות מהותית בהגדרת החוויה המשתקפת, בצילומי סידרה זו לזמן הנשקף במבטם של הילדים אין עדיין כל משמעות ומשקל, הזמן הוא חידה, שרק לעתיד פתרונים לגביה.
רות בקר היא צלמת של יופי נאצל. השאלה המתעוררת למראה צילומיה, כמו גם למקרא שירתה, היא האם יש בכל אלה התרסה לקיומם של קשיים, כיעור, סבל ואלימות בחיינו, האם בצילומיה היא קוראת תיגר על מציאות חיים אומללה. או שהיא אופטימית חסרת תקנה, המאמינה כי רק במבט חומל, רחום ואוהב, ניתן את כל תחלואי הקיום למגר?
"תצלומיה של רות בקר אכן עומדים בפני עצמם, משפיעים על עולמו הרגיש של הצופה, חודרים לליבו ומעמקי נפשו, משיגים את פסגות ההזדהות שלו עם יופיים ועומקם" טוען דורון פולק ומוסיף, "רות בקר משתמשת במצלמתה כדי להקפיא רגעים ותמונות נבחרות בחייה ולהנציח את המציאות המשתנה במהירות מול עיניה"
לתערוכה הופק קטלוג המכיל צילומים של חלק מן העבודות בליווי שירים של רות בקר, בשפה האנגלית.
|

|
|
התערוכה "שמים כחולים" תוצג בתיאטרון גבעתיים, רח' רמז 40, גבעתיים,
טל: 7325340, עד לתאריך 23.8.07.
שעות הביקור בתערוכה:
ימים א'-ה' 10:00-18:00, יום ו' 10:00-12:30 ובשעות בהם מתקיימים המופעים.
|
 |