ענת גרינברג החלה בשנת 1991 את לימודי הציור אצל הצייר אלחנן הלפרין, באגודת הציירים והפסלים בתל אביב. היא ציירת רב גונית המציירת בסגנונות שונים. בתחילת דרכה החלה גרינברג בציורי טבע דומם, עברה לציורי נוף ועירום נשי ולאחרונה החלה בסדרת ציורי מופשט אקספרסיביים. כבת לניצולי שואה, אשר חייתה באווירה סגורה וקפדנית רוב שנותיה, היא חשה הקלה ושחרור כשהיא עומדת מול הבד הלבן ומתחילה את תהליך יצירתה, בו לתנועה ולזרימה חשיבות רבה. גרינברג מאמינה כי בציוריה ישנם כוחות מדיטטיביים המשפיעים על הצופה לטובה, ומעניקים לו רוגע ושלווה, כמו גם אנרגיות חיוביות ותעצומות נפש.